פיכמן מוביל חדשנות פדגוגית – פרסום ע"י אגף מו"פ

פיכמן: פדגוגיה דמוקרטית בשיעורים "רגילים"

בוקר בבית ספר פיכמן.  עם פתיחת הדלת המקושטת של המבנה הישן נכנסים לבית. הקירות מלאים בעבודות בשלבי עבודה שונים של הילדים, בפינת ישיבה יושבים שני ילדים ומשוחחים, שלושה ילדים מקפלים בגדי חורף שילדי בית הספר שכחו להחזיר לביתם, קבוצת ילדים בחצר מחפשת סימטריה בטבע ליד קבוצה אחרת שמשחקת כדורסל. כמו בבית, מתקיימים כאן מפגשים מסוגים שונים בו זמנית זה לצד זה בזרימה ובתשומת לב של המשתתפים. זוהי אחת מהתמונות שאפשר לראות בפיכמן בשנים האחרונות עם תהליך השינוי שעבר.

בית ספר פיכמן הוקם בשכונת רמז בחיפה בשנת 1950. משכונת פועלים עברה השכונה תהליך של שינויים דמוגרפיים, ועם השנים גרים בה סטודנטים צעירים לצד עולים חדשים, בעיקר מחבר העמים, וזוגות צעירים צברים. בעת כניסתה של שרון עיטה, מנהלת בית הספר, לתפקיד ב 2011 עמד בית הספר בפני סגירה מפאת רישום נמוך. קבוצת הורים שביקשה להקים בית ספר דמוקרטי בעיר יצרה קשר עם שרון בניסיון לבדוק את מימוש הרעיון בפיכמן. שרון, שחפצה להוביל שינוי בבית הספר, פתחה במסע למידה עם עינת זלצר, סגניתה, והבינה שתפיסת החינוך הדמוקרטי צריכה לחולל, מחד, מהלך של ייחודיות בית הספר ומאידך לחבר את האוכלוסיה המגוונת המזינה את בית הספר ויכולה להזין אותו בעתיד. החיבור עם ההורים הוביל לחיבור עם תכנית חלוץ חינוכי של המכון הדמוקרטי, אך גם לפרידה מההורים שביקשו בית ספר דמוקרטי במבנה המוכר.

הרעיון הראשון והתשתיתי שהונח בבית הספר הוא דיאלוג: דיאלוג עם הילד בגובה העיניים על תחושותיו, רצונותיו ובחירותיו, דיאלוג עם הצוות על חלומותיו המקצועיים, על אופני היישום ובעיקר דיאלוג ליצירת שותפות חזקה. במקביל התרחש דיאלוג עם קהילת ההורים שהלך והעמיק עם השנים במסע למציאת אופני השותפות הרצויים והתורמים בין הורים לבית ספר.

בשנה הראשונה לשינוי הונחו סדירויות למימוש ערכי בחירה ודיאלוג: מרחבי למידה בתחומי השכלה כללית לבחירת התלמידים בהתאם לתחומי העניין שלהם כגון- צופיות, סריגה, יוגה, אסטרונומיה. מרחבי הלמידה שיקפו את החשיבות שנתן בית הספר לקיומה של למידה רב-מימדית (ידע, מיומנויות והרגלים)  מבוססת בחירה. החשיבות היא ביצירת מרחב אישי לילד בו הוא מרגיש שהוא מממש את נקודות החוזקה שלו. בנוסף, יצר הצוות מרחבי בחירה ללימודי שפה וחשבון ממוקדי נושא. כך לומדים הילדים שפה דרך אגדות ילדים או דרך נושא בעלי חיים בסכנת הכחדה, וחשבון דרך יצירת משחקים. למעשה, במרחבים אלו מתקיימת למידה נושאית, כשהתלמידים בוחרים את הנושא דרכו ילמדו את מיומנויות השפה והחשבון.

במקביל למרחבים אלו, מתקיימים במערכת הלימודים שיעורי שפה, חשבון, תורה ואמנות וכו'- עפ"י תכנית הלימודים, כאשר המשימה שליוותה ועדיין מלווה את הצוות היא כיצד מיישמים את עקרונות הפדגוגיה הדמוקרטית בתוך השעורים ה"רגילים".

חמישה עקרונות פעולה מלווים את הצות בבניית תכניות הלמידה בשעורים:

  1.  דיאלוג (התלמיד בינו לבין עצמו, התלמידים עם המורה, התלמידים בינם לבין עצמם, דיאלוג עם הסביבה וכו')
  2.  יצירת רלוונטיות עבור הלומדים
  3. ביסוס אחריות הלומד על למידתו
  4. יצירת מרחב מכיל ומכבד עבור הלומדים
  5. יצירת קהילה של לומדים.

עקרונות אלו מומשו אף בתכנית הערכה יחודית, הבנויה משבוע הערכה דיאלוגית בו התלמידים נפגשים עם המורים לתהליך רפלקטיבי שבסופו ניתנת תעודה מסכמת.

צוות בית הספר בונה את תכניות הלימודים תוך אוטונומיה רחבה. כך למשל, פותחה – גיש"ה לתלמידי כתות ו על ידי שתי מורות חלוצות- מסלול למידה רב תחומי המשלב לימודי גאוגרפיה, שפה והיסטוריה. כך נפתחה סדנת אמנות פתוחה ובעקבותיה סדנת ספורט פתוחה וכך פותח מודל של ילדים מלמדים ילדים תוך תכנון שעורים המלווה על ידי הצוות.

עקרנות הפעולה ממומשים גם במרחבי המעורבות וההשפעה של התלמידים בבית הספר. בפיכמן מתקיים פרלמנט אחת לחודש בו מובאות הצעות תלמידים או צוות לחיי בית הספר וכלל הקהילה מוזמנת להשתתף ולהצביע. כך החליטה הקהילה לשנות את מסיבת הסיום של בית הספר מטקס לחגיגה קהילתית צופית בטבע ולבטל את התלבושת האחידה בתנאי מסגרת ברורים. כל מבוגר שמגיע לצפות בפרלמנט בפיכמן נרגש לשמוע את התלמידים מתנסחים באופן בטוח וברור מול קהילה שלמה, בכלל זה ילדים צעירים בכתה א'. ואכן זהו מרחב המאפשר לילדים ללמוד מהו אקטיביזם חברתי, ולהעצים את ביטחונם האישי והיכולת לקיים דיאלוג בתוך חברה בעלת דעות שונות. בנוסף, מתקיימות ועדות המובילות את בית הספר בתחומים שונים- ארועים, חיי קהילה, דוברות בית הספר, נראות בית הספר, ועדת גישור לפתרון מחלוקות בין ילדים וועדת הפרלמנט המובילה את התאספויות בית הספר לפרלמנט חודשי.

חשוב לציין שכל מרחבי הלמידה המתוארים הם מרחבים פדגוגיים שעד לפני כשנה התקיימו בכתות עם ציוד רגיל לגמרי, כאשר המורות מנסות עיצובים שונים במסגרת האפשרויות הקיימות. רק לפני כשנה הובילה שרון מהלך פיזי בו עוצבו כתות מחדש בהדרגה. הצוות, שכבר התנסה בעבודה דיפרנציאלית בכתה, בקיומם של מרכזי למידה בתוך הכתות, בעבודה בקבוצות- רק לאחר ההתנסות והטמעת התפיסות , ידע לומר מה הוא מבקש בעיצוב הכתות. גם כאן, העיצוב מחדש נבנה בשותפות מלאה של הצוות, בהדרגתיות ובהסקת מסקנות לשלבים הבאים. התלמידים שהחלו ללמוד בחללים המורכבים מכריות, שולחנות גבוהים לצד נמוכים- תרגלו הרגלים של התנהלות במרחבים אלו הנשענים על תפיסות קיימות ומוכרות בבית הספר.

כאמור, הדיאלוג בבית הספר מתקיים גם במעגלי הצוות ובמעגלי המורים. כששרון סיכמה חמש שנים במסע יחודיות בית הספר בליווי תכנית חלוץ, היא השתמשה בדימוי הספירלה כמשקף את אופן עבודת הצוות. בכל נושא שמקדם הצוות בבית הספר מתקיים תהליך של למידה, התנסות, למידה נוספת והמצאה מחודשת. כך נבנו מעגלי השיח עם ההורים, כך נבנתה הלמידה במרכזי למידה בתוך השעורים, כך עוצבו הכתות, כך עוצבו הועדות. צוות בית הספר משמש מודל ללמידה מתמדת ולחידוש מתמיד בתהליך שעובר הוא עצמו. כל אשת צוות בשלב בו היא נמצאת, בתובנות המקצועיות והאישיות ובבירור מתמיד במפגשי הצוות שמזה זמן רב מהווים מרחב לשיח וליצירה משותפת.

כפי שנאמר בתחילת הסקירה, שאיפתה של שרון ביציאה לדרך היתה ליצר מודל יחודי בתפיסה דמוקרטית המתאים לקהילה המקומית. עם הרחבת אזורי הרישום והצטרפות חיפה לתהליכי היחודיות מגיעים לבית הספר תלמידים משכונות חיפאיות נוספות ואף מרוחקות יותר. חל צורך ביצירת דיאלוג בין הורים המחזיקים תפיסות חינוכיות שונות ולגייסם כשותפים לקידום הילדים ביחס למטרות בית הספר. לאורך כל השנים מתקיימים מעגלי שיח שעם הזמן הועברו לניהול הצוות שחש יותר ויותר בטוח בעצמו. הנהגת ההורים מגוייסת להובלת יוזמות הורים התומכות בצרכי בית הספר והנהלת בית הספר שואפת לכמה שיותר שקיפות עם ההורים. תשע"ח הסתיימה כאשר כל ילדי בית הספר והוריהם מכירים את חילופי הצוות הרלוונטים עבורם ועברו אף מפגשים ראשונים עם המורות החדשות בכתות. זוהי פעולה מאומצת המעידה על ההכרה בצורך בדיאלוג בכל פעולה כתשתית ליצירת ביטחון וודאות ככל שניתן לקראת שינויים הצפויים לילד ולמשפחתו.

כחלק מתהליך השינוי שעבר בית הספר, חלוצות בית הספר הובילו שינויים בעצמן או היו שותפות מובילות למהלכים בית ספריים. כך לדוגמא, הוקם מרכז אמנות, בעל תפיסה פדגוגית מובהקת, הפותח אפשרות לשעות "פתוחות" במערכת להגיע לעבודה במרכז, החלה מסורת של פרויקט יזם צעיר בליווי מתנדבים מעמותת ידיד ובתמיכה של הקרן ליזמות חינוכיות. החלוצות מובילות את ועדת פרלמנט, מתנסות בהוראה אחרת בתוך הכיתות ובעיצוב ניהול כתה דמוקרטית הפועלת באחריות משותפת על מטרות אישיות וכיתתיות. פעולת החלוצות התקיימה ועודנה מתקיימת בסביבה חלוצית של צוות יוזם ומוביל.

מבית ספר על סף סגירה, עם 120 תלמידים, תוך 5 שנים גדל בית הספר ל340 תלמידים ורשימת המתנה. והמבנה החדש והמותאם של בית הספר? בדרך. חדשנות חינוכית יכולה להתחיל משינוי פיזי – ואז לעבור לשינוי ארגוני, פדגוגי ורעיוני. אבל כמו שמוכיח הנסיון של פיכמן, ושל בתי ספר נוספים, יותר טוב כשהסדר הפוך.

את הכתבה המלאה ניתן למצוא בקישור הבא: https://tinyurl.com/ty4ercv

כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים